אשה-בצל שבה הביתה מן הכפור. היא מקלפת מעליה שכבות בעדינות ארכאולוגית, באיטיות של הכרה בדבר ומגלה על מה הגנו שדים כל אותם חיים. אשה-בצל מקפלת ותולה על קולב, אחד אחד, ביקורת יאוש מרמור וברגע שברירי במיוחד, היא מציצה תחת גטקעס פחד המוות- ושם צמוד לעור יש אהבה ערומה
