יש אגדות שבבית הקברות בעין שמר חונה להקת קאקים שתלטנית שמניסה מהמקום עורבים שגדולים מהם פי שניים.
מצאנו אחד מהם ליד הסטודיער.
קטן, שחור אפור, עם כנף שבורה שמוטה לצד הגוף.
תפסנו אותו כדי לעזור לו
לחשנו מילים מרגיעות
הילדים כיסו את הקופסא שבה שמנו אותו
במעיל כהה כדי שלא יפחד מהתנועה.
תוך זמן קצר הקאק הקטן התחיל להרגיש בנוח
הוא היה רעבתן והביט בנו במבט מחוצף, פקחי.
חפשנו וטרינר שיודע לטפל בחיות בר ושלחו אותנו לבית החולים לחיות בר בספארי.
שם התגלה דבר מעניין מאד:
השבר בכנף ישן.
"רגע אז איך הוא שרד ככה?" שאלתי בתדהמה
"בטבע המקומי יש תנים, שועלים, נמיות…"
כיצד? בזכות הלהקה.
הם העלו סברה שהלהקה שלו הגנה עליו!
זה היה כזה שיעור יפה לילדי החוג
שלומדים לחיות יחד כשבט, ברגישות אחד לשני...
