בשבחי הבהייה

כמה יופי במנוחת מחלה בכלל, כמה מזינה מנוחה אמיתית תני לה, תני לה החיים חודרים ללבי חיוכים,מילים,שירה רחוקה, הכל נוגע לעומק הלב היופי מתגלה אליי אבל אני לא רואה אקטיבית זו התגלות ללא מאמץ רגע מהפנט של עלה בודד חולף ברוח רסיסי אבק נעים א ח ד א ח ד בקרן שמש הקיר הלבן מורכב מאינסוף כוכבים מרצדים בוהה בעיין רכה וכך, את הזרע הדומם שהוא אני משקים החיים ומתוך הדממה, נביטה

*בתמונות עץ חבר, זית ירושלמי, ששנה שלמה על עונותיה חייתי לצידו ובהיתי ובהיתי ובהיתי. בסוף נבטו ציורים