גחל של תקווה

ציור הקיר הזה הוא עבודה משותפת שלי ושל חוואי עדין מצפון איטליה, שנהיינו חברים ללא מילים לאחר ששכל את בנו.

חווה בצפון איטליה, שלג כבד, ינואר.

אני מדליקה אש בחצר בשיטה עתיקה, במקדח קשת.

אתגר שהצבתי לעצמי.

תוך כדי הקידוח, העשן והשכבות המתקלפות

אני רואה את ג'ורג'יו,

איש ארוך ועצוב עם עיינים אדומות מדדה לעברי

"הוא לא מפסיק לשתות מאז שהבן שלו התאבד"

מספרים לי בחווה

הוא מביט בי בסקרנות.

נוצר גחל בערכת ההדלקה!

אני משכיבה את הגחל הבוער בעדינות בעריסת עלים יבשים

ונושפת

מגישה לג'ורג'יו את העריסה ומסמנת לו לנשוף

הנשיפה שלו אלכוהולית והפנים שלו מוארות בחום הגחל המתגבש

אנחנו רוקדים יחד את ריקוד השמונה

מפיחים באש חיים עד שפתאום היא נדלקת.

זה כל כך מרגש שאני כמעט בוכה

אחרי הצהריים הוא מראה לי את הסטודיו לחריטה בעץ שלו

הוא שמע שאני גם יוצרת ורצה שאעזור לו לצייר על הקיר,

כי יש לו חלום אבל אין לו ידיים טובות לרישום.

אני מציירת יער קסום לבקשתו והוא צובע

עובדים יחד

פתאום הוא נראה פיכח וחיוני

כשהוא מסיים את הצביעה אני כבר בארץ

והתמונות שהוא שולח לי ממלאות את לבי הודיה

על הרגע שזכיתי לחלוק איתו