האדום האדום הזה

זוּלה בחוף הבונים

רק אני ויוּלה, שבוע

ואז, בום

קיבלתי דם לראשונה מזה שנה וחצי

אין לי תחבושות ואין לי מון קאפ

לא הצטיידתי

אפילו שהרחם דברה על זה כבר כמה שבועות

היא התכווצה ורחשה סודות

אולי יכולתי לנחש

אבל לא זכרתי איך זה מרגיש

ועכשיו הירח המלא זוהר מעלינו

כמו פרוז'קטור ענק

אני מטונפת מזיעה, חול, חלב, דם, פליטות

וידיים דביקות של תינוקת סקרנית

מי המלח הם הסבון שלי

זה מרגיש טוב מאד

חי מאד

אני בת ים

והדם זורם וזורם ...

שיט אין לי אפילו תחתונים !

אבל מצאתי שני מכחולים בתיק

השאלתי דפי ציור מזוּלה שכנה

וכך ציירתי עם הדם ועם ביצה

טבלתי בדיו כחול את הידיים המקומטות

הנפוחות ממי הים

הפתוחות לרווחה

במנוחת הירח שלי

וסיפרתי לי וליוּלה הקטנה

את סודות הדם

תוך שאני לומדת להכיר אותם

כבראשונה