וואבי סאבי

"איזו שלמות! את פשוט מושלמת!" אני עוצרת את עצמי מלהגיד, כי אני לא רוצה את האידיאל הזה בלקסיקון שלי,אני לא רוצה לתת דוגמא כזו לנוער שלי. במחנה בכנרת עכשיו, בכוך בננות ותאנים פראי,ישבנו ושאלנו מה קורה לנו כשהאידיאל הזה מנחה אותנו. מה קורה ליוצרות שאנחנו. מה קורה לנו כשאנחנו מסתובבים בחברה ככה, מה מידת החופש שלנו להיות הייחודיים שאנחנו... כמה שיחות נפש עלו מתוך זה, כמה מעגלי לב ואמת... וכך עלתה לה השראה מחוכמת החיים היפנית, "הוואבי-סאבי" ,מבטו של נזיר כחוש ובודד ברום הר, צופה בהשתנות העונות וביופי הלא מושלם אף פעם, החן הארעי, שהוא החיים עצמם. עפנו על אמנות שחוגגת את הזמניות שבחיים, אידיאל יופי אחר... לא שלם. מצאנו יופי בחלקי, בפגום, מצאנו חיבה עמוקה למה שנשחק וכמש כי פגש את העולם. משל לחיים. על החוף אספנו שברי קונכיות,עצים רקובים שנסחפו , שורשים סדוקים ברוחות, זכוכיות מוחלקות, פקקית חלודים של בירה...ושיחקנו. מחנה הנוער של שומרי הגן- אוצרות כנרת ונערות מוכשרות.