חלומות מהקרקעית

"אם לא תיצרי אמנות יכאבו לך הידיים!" הזהירה אותי שמאנית לפני 7 שנים. באותה תקופה התפרק לי הבית וגורשתי מהאדמה שחייתי עליה במבני אדמה ועץ לא חוקיים. זה היה ריסטארט רציני ואחרי האבל פניתי לקבל חזון חדש: ראיתי בבירור את פרדס חנה ומסע גילוי עצמי עד לקרקעית. אחד הדברים הראשונים שעשיתי בבית החדש בתקופת המחקר העמוק הזה זה לשים ליד המיטה מחברת חלקה וצבעי עפרון. לא חשבתי לעסוק באמנות כמקצוע רק לחבר אליי חלקים אבודים שלי כל בוקר מיד כשקמתי ולפעמים גם באמצע הלילה הייתי כותבת את החלומות בשפה המשונה שלהם ברגע פקיחת העיניים. הייתי משרבטת דמויים מן החלום מציירת את צורת הירח בחודש וכותבת מה שלום הרחם שלי- מרקמים, תחושות, חשקים. רציתי ללמוד מיהי האשה שאני האם יש קשר בין הירח, המחזור, החלומות, הרגשות? השתמשתי בחלומות כמזון שהתת מודע מציע לי כדי להכיר אותי וליצור מתוך הנשמה. יש לי כמה מחברות כאלה מהתקופה ההיא וכל שנה כשהלילות מתארכים שוב דוברים אליי חלומותיי בעוצמה ושוב אני כותבת, מציירת ומפענחת את הצפנים. ~והציור הוא אחד משרבוטי החלומות