top of page

לצאת מהבועה/ ציור בדיו צמחים שליקטתי בטיולי ההרדמה

שלושה חודשים אחרי הלידה חזרתי ללמד

כי הבטחתי (ולא רק לעצמי)

שחופשת הלידה שלי

לא תתארך לשנות איבוד ושמיטה…

חה!

מי זכרה את ההבטחה ההיא

מעבר לסף הלידה;

הלהט בו נהגתה נגוז יחד עם המשמעות שלה

ועם דעות, פרצופים, זכרונות…

צפתי בעולם חלב וחסד

שלושה חודשי קינון משפחתי כל כך מתוק

עד שהגיעה העת לחזור לבן הבכור שלי, ללמד בסטודיו שביער.

אבל מה…

מאד מהר גיליתי

שהמורה המדהימה שהייתי נעלמה

הפכתי מקוראסון עבודת יד

למקסימום פיתה משלשום עם שוקולד השחר.

לא היה בהיכל הנפש שלי מקום לאיש

מלבד הזרם הרציף של קשב אליה

בין אם היא על הגב, על הציצ או עם אבא בבית -

הכל קקופוניה

כי היא הנבחרת, תמיד.

וזה לא עניין של שיקול דעת

פשוט כי אין דעת והקופסא בשביתה:

נעלם העניין הלוהט בהדרכה, וזהו.

ואיך לבשר בסוף השנה שההבטחה ההיא

לחזור ללמד נגוזה,

שאני מתמסרת לחופשה באמת

כדי לבחור מחדש.

ואיך בכלל להודות בפניי עצמי

שאני האמא הזו בבועת הלידה שחשבתי שהיא אבודה

אבל הבנתי שזה רק כלפיי חוץ

בעולם שמוסיף לרוץ

כשלעצמי אני בזון …


~הציור בצבעים שליקטתי במהלך טיולי ההרדמה הארוכים ההם, מחרציות, אקליפטוס, לששית הצבעים, פיטנגו ותות עץ…



0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page