מפגש עם חיה

בחמש בבוקר קמנו בדממה ויצאנו יחפים להליכה איטית מעל הזוויתן. אני וששה נערים שהצליחו להתעורר בכח הרצון. "אני אוביל ראשונה, אחרי זמן מה אעבור אחורה והבא אחרי יוביל. לכו עם האינטואיציה... אתם המובילים." לחשתי. ובמחשבה שנייה: " כל אחד יוביל עד שיפגוש חיה". לא תמיד נתקלים בחיות בר, זה בילד-אפ שיכול לקרוס, לא יודעת למה אמרתי את זה. הלכתי הליכת שועל בין בתי הבזלת החרבים, השיבולים הלחות בסתיו, בכחול של השחר עד שהבהלתי עדר צבאים. כשהבוהק הלבן של הזנבות שלהם הפסיק לצרוב בעיינים עברתי אחורה, נרגשת, מוקירה את היופי. אבל זו היתה רק ההתחלה. הלכנו שעתיים בדממה, כל נער פגש חיה כשהוביל בתורו. עדר חזירי בר ,שועל חמקמק, תן, צפרדעים, בז. ובעבר השני של הנחל, במערה במעלה המצוק, קול צווחה הוביל אותנו למחזה המרהיב של זעמן מטבעות מנשנש יזנוב, עטלף חרקים, שעדיין ניסה להמלט. לרגע חשבתי שזה צפע. בסוף שחינו בברכה עמוקה בין הקנים וחזרנו מורעבים ומאושרים ליום שלם של בנייה בבוץ אצל ריקי קרן צבי המופלאה תמורת בארטר של הכנת גינת חורף.