פעם הייתי ג'ק

סביב גיל 14 הנוער שאני פוגשת מתחילים לשתף אותי במחקרם סביב נטיות מיניות.

הם מבקשים שיחה אישית וקנאים למרחב, שאף אחד לא יצוטט לנו.

יש מלא בושה להיות לא נורמאלי, יוצאת דופן,

אפילו בבתי ספר שזה הכי מגניב להיות שונה.

אני מקשיבה באהדה וזו כזו הקלה עבורם

ורק כשהם מבקשים ממני אני משתפת שגם אני חקרתי את המשיכה המינית שלי בגיל הזה.

קראתי לעצמי ג'ק, גילחתי את השיער, התלבשתי כנער.

היתי מאוהבת נואשות בנערה מהכתה,

כתבתי לה שירים בסתר

וציירתי דיוקנאות שלה

היא היתה הנשיקה הראשונה שלי ומושא חלומותי עד שהתאהבתי בקצינה בטירונות.

שנים הרגשתי נער בכלל

גם כשכבר היתי אשה בוגרת

אני מטפסת על עצים. יוצאת להרפתקאות, הולכת מכות, מטיסה סמוכתות לחלל ושרה בגעפצים.

אבל זה יותר מזה.

זו תחושה פנימית…

אני סוג של אמזונה,

אשה מזן אחר, כמו חילזון, אני אנדרוגינוס.

כשאני עושה אהבה אני יכולה לבחור אם להיות גבר כובש או אשה מתמסרת…

אני חוקרת את זה

אבל החופש הגדל שאני מרגישה

נובע מקבלה עצמית.

וזה דבר חדש יחסית.

גם אני התחנכתי חברתית בצופים, סגדתי לנורמה

לככה צריך ואסור להעז.

אני לומדת לקבל את הייחודית שאני

אני רוצה להיות מי שאני לגמרי בחברת אהובי, חבריי, בעולם.

כמה מקל זה לא להסתיר..לקרון…

וזה גם מה שאני מאחלת לנוער שאיתי.