קמיע זוגיות

היתי חייבת להכניס רוח שטות לכמיהה ההיא לזוגיות. ניסיתי לדמיין אותנו אבל לא היו לי זכרונות במערכת להשען עליהם אף פעם לא היתה לי זוגיות אמיתית שהיתה לי בית במובן של: זוגיות שהיתי בה אמיתית, שהיתי לי בית... אז ישבתי עם דף ועט ואמרתי לרוח היצירה: תעשי משהו, צרי לי קמיע, תשרבטי אותנו, ככה בכל מיני סיטואציות מהחיים, תעירי אותי כשתסיימי . כשהיא העירה אותי ראיתי שמצוייר בחור צעיר לא בן 50 כמו שדמיינתי, לא מזרחי, לא היפי עם רסטות טוסיק חמוד אבל מה הקטע של הבוקסר המטופש? הקמיע הרגיש נעים בבטן אבל גם לא מציאותי. זה היה בחמישי לנובמבר חמישה ימים אחר כך דברנו פעם ראשונה במציאות. לא מה שדמיינתי- לא קבוצניק מחוספס, לא מוסיקאי, לא טרזן לא הכרנו במסיבה של חברים או בשומרי הגן אלא באו.קיי קיופיד. קול רך, כנות אינסופית... בחנוכה נפגשנו לראשונה חשבתי שהוא יהיה כזה בסטי שלי לא דמיינתי זוגיות אבל בערב כשבקשתי שיילך כי אני עייפה הרגשתי כאילו אמרתי לעצמי לצאת מהבית שלי התחושה הזו הממה אותי לגמרי וחדרה לשנתי הוא נכנס ללבי בלי ששמתי לב. עברה מאז חצי שנה. האהבה הזו עולה על כל דמיון יש בה את כל מה שרציתי וכל מה שפחדתי ממנו כל הזרעים לרפוי אמת טמונים בה אני בוחרת בה גם בשיא הפחד אני בוחרת במציאות על פני הפנטזיה, צעד אחר צעד במסע המשותף שלנו,

כה נאמנה לעצמי. לא מזמן מצאתי את הקמיע המצויר- רוח היצירה ידעה מה היא עושה. היא ציירה אותנו את השטות והאהבה הרגש וההכלה התשוקה והיצירתיות... Amir Joseph Yaari שועלי, פול פרנק, המשורר, האמיר מהחולות הזהובים, בילי ג'ו, אונג, העולה לרגל למקדש האלה

וכל מי שעוד נהיה- אני אוהבת אותך מליונים!