שאגת הלביאה היודעת

לפעמים הכל נראה לי מסוכן ומפחיד

בביצת ההפתעה של ההריון

הפחד להתקרב ליצורה חיה שתהיה לי כל כך יקרה

עד שיהיה מסוכן לאהוב אותה ,

כי את מי שאני אוהבת אפשר גם לאבד

"כדאי מאד שתבדקי שהכל בסדר בהריון הזה, בגילך"

גורסים הרופאים כמובן

ושולחים אותי

מבדיקה לבדיקה לבדיקה ...

להתמסר ללא נודע או ללכת על בטוח?

האינטואיציה שלי היא להפגש פנים מול פנים

עם הפחד.

בעצתה של Shir Holtzman Ninio החכמה

ארגנתי לעצמי מרחב

והזמנתי אותו למפגש.

הפחד בא ועשינו את זה יחד :

דמיינתי את כל האפשרויות האיומות ביותר

אלה שנשות השושלת שלי מפחדות מהן פחד מוות

אבל רק רומזות לגביהן,

מההתחלה ועד הסוף.

רגע הגילוי. הזעזוע.

שועלי אהובי נוטש אותי.

חיי נחרבים.

אני צל של עצמי.

אחרי זה ציירתי את זה והרגשתי את הכל בעוצמה…

בסוף הסשן הכואב נהייתה בי קצת יותר שלווה,

הדמיונות נראים פתאום מגוחכים.

בתוך תוכי ישנה תינוקת קטנה, בעולם חמים של מים ואהבה,

היא מתוקה כמו צוף

וכשאני מתחברת אליה אני מרגישה

שאני יכולה לנוח.

ביקשתי מ Alexandra Benchemoul שתתפור לי שמלה

וציירתי על הבטן התופחת

את המשפחה המלכותית,

הלהקה הקטנה שלי,

והוספתי גם עגילי סיגלון תואמים.

כדי לזכור את כח הלביאה היודעת,

גם בתוך העולם מרובה הדעות של ההיריון,

בו יש כל כך הרבה דעות סותרות .

כן, מלכי הסוואנה, בני השמש!

הם יודעים מה טוב להם,

למה מי יגיד להם משהו,

הצבועים? הפתנים? הזברות?

הרופאים, האחיות, הספרים, ד"ר גוגל?

נההה.

הם יודעים מה טוב ולא מתבלבלים מסערות קיץ חולפות של דעות סותרות .

עוצמת הלביאה האמיצה,

היא תפורר ותנפץ את כל שלשלאות הפחד, אחת אחת!


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול