לילה לבן



לילה. משבר גיל הארבעה חודשים . ברור ש3 בלילה זה זמן מושלם לתרגל בו זחילה. ושירה. ואכילה של נייר טואלט. בחושך העמוק הזה אני ממששת את הגבולות שלי. איך לזכור אהבה מהי כשהתעוררתי עם צוואר תפוס מההנקה האחרונה. כשהפעמים היחידות בחיי שהרגשתי אלימה היו כשהעירו אותי באמצע הלילה. לגעת בה בעדינות כשהפישפוש שלי נכשל וכל דבר חוץ מהתקרה התמלא בקקי החרדלי הדביק. כשאני יודעת שאולי לא נישן יותר עד הבוקר. להיות עדינה גם עם עצמי כשכל החושים שלי מתגייסים לקומנדו ההישרדות ואני מתקשחת . דווקא אז להרפות ולהסכים לקבל עזרה משועלי ...

מסע לילי ב16 תמונות. מהשקיעה מלאת התקווה ועד הזריחה העגומה, אפופת התבוסה.

צוייר אחרי לילה קשה במיוחד עם צבעים שהכנתי מפירות ופרחים שלוקטו בהרבה הרבה טיולי הרדמה עם המנשא ... (בעיקר חרצית, לשישית הצבעים, פיטנגו, סלע מהמעיין, תות עץ וצרבנים ומשמרים טבעיים שהכנתי מכל מיני מינרלים ונוזלי גוף...)


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול