משכב לידה
ימים ולילות בספינת המיטה שלנו
מניקה ובוכה
מציירת במי החיים הנובעים מאיתנו
חלב ודם לוכיה, בדמעות וקקי חרדלי
על הדפסי השיליה של בתנו .
אלוהים עבר בי כברק
ואני נפתחתי
המלאכים רקדו איתי
הירח האירה לי מסלול בין עולמות
שביל לאינסוף
הטקס הכי קדוש הכי כואב הכי מופלא
שעשיתי בחיים שלי
וזו רק ההתחלה
תודה שבאת אלינו
פיצקית בת חורף !
הנה הוא האוקיינוס הקדמון
העשוי מי שפיר, חלב אם, דמעות, זיעה ולוכיה,
עליו אני ושועלי מפליגים במיטת משכב הלידה שלנו. חוזרים ממסע העליה לרגל,
בו יש כאב ויופי עז בערבוביה
ובידינו האוצר המופלא
שהבאנו מהמקדש...
פיצקית.