- אתה מוכן?
- עוד לא ... ואת?
פונה פנימה
הלב רוחש געגועים
לילד העתיד הזהוב שלנו
שואלת בזה אחר זה
את הראש, הרחם, הגוף :
כדאי עוד הריון ?
הם שולחים אותי למסע אל האדמה
חזק אל האדמה
לטבלאות אקסל זועפות
לשאריות החיסכון העגומות בעובר ושב
למתקפת חולדות ותיקנים על הבית
לגניקולוגית
לאבל על חופשת הלידה המתוקה
שקצה הגיע
זכרונות מתעוררים
יש בהם מן המר ומן המתוק
אני ויולה אוספות מפרחי האביב
כרגיל היא אוכלת אותם
אני מייבשת
כותשת
מערבבת
בנוזלי האביב שלנו
זרע מהול בביוץ
מציירת על תות-נייר שכבשתי בו
פרחים וכנפיים ומכחולים מרוטים ודו"חות שרציתי לשכוח
פותחת את אנציקלופדיית הנפש שלי
מדפדפת וחוקרת ושואלת
מנסה להתרחב רגע
בתוך עצמי
לפני שמרחיבים את המשפחה :
" יהיו לך ילדים בין גילאי 36-38 "
כך ניבא רישי דגול לפני אלפי שנים
וגבר הודי לבוש לבן תרגם עבורי את נבואתו
בספרייה סודית בדרום הודו .
הייתי אז בת 27 והמשפט הזה כל כך טלטל אותי שלא נשארתי לשמוע איך ומתי אמות -
לדמיין שרק עוד עשור אהיה אמא !
אמרתי לעצמי שהכל שטויות
אבל מאז כל שנאמר בנבואה התגשם והנה אני מתקרבת לגיל 39 …
האם נשיותי נובלת ועליי למהר לתת פרי בטן ?
- היצירה עשויה תות נייר שכבושים בו עלי כותרת נבולים של צאלון, הנבואה המתורגמת בטמילית בכתב ידו של המלומד ההודי, דם וסת, לששית הצבעים, דיו עשוי פיח וקליפת אקליפטוס, חרסית לבנה ואבקות פרחים בנוזלי ביוץ וזרע.