כה אמרה רפש, גבירת הבוץ הנשגב :
"בואי אמא קטנה, מה זה למה את בוכה חומד ? אה , צר לך על הגזרה ששינתה צורה על הבטן הזו התלויה, הפופיק הנבול, האגן החורק? הסתכלת במראה הלא נכונה מותק ראי את השתקפותך האלוהית במימיו הכהים של המעיין הזה בו כבר מתתי ונולדתי מחדש אינסוף פעמים צמחו ונבלו בי גרגירי הנחלים הלידות והצחוק סרקו בי קמטים חזירי בר ילדתי מיליון וענדתי ריבוא שרשראות ביצי טריטון בואי ועשי איתי סיבוב מותק הריחי את הניחוח החי של חלב שהחמיץ ואדמה שרפשה חושי שערות זקן-אם והבל שחי מיוזע קמט עב בשר וצלקת נוקשה נגעת בהם - בחיים נגעת . הן אלו החיים במלואם שהבטחת לבתך הקטנה כשסיפרת לה על יופיו של עולם ! הנכנסים בשעריי זונחים מראות וסכיני גילוח, שעונים ומדי משקל לא צריך, לא צריך האמיני לי מותק הרחם והלב הם מכשיר המדידה המשוכלל מה בסך הכל קרה , את שואלת, איך זה שהכל עצר, נדם... מה בסך הכל קרה מלבד בריאת עולם שלם בגוף אדם ! ועכשיו כשאת מכירה מחדש ומהתחלה את הכל בימי בראשית אלו אמרי נא אלייך מילים טובות האריכי ימי שבת אמנם לראשונה ילדת בת אך את חכמת המחזורים כבר למדת כאשה לפתחך בא שוב שינוי ופחד את מרגישה תני לו למלא אותך כתמיד - פחדי עד תום, האמת תכה בך שורש ותפרח שלום "
סדרת מסכות בוץ המעיין - התקרקעות אחרי לידה