נאספת, מתחזקת, מדי פעם דמעות טובות .
להירף עין נשאתי בי חיים שוב
וכהירף עין הם חדלו -
עצב עז של אֶבֶל ולצדו עוצמה וחיבור לחיים :
לא הפלתי, ילדתי תוך תפילה עמוקה
מושפעת מגלים של רגש והוד
רצתי בעשב בין העצים באופוריית יצירה של לידה
ותוך כדי שאני מדממת
ציירתי עם הדם והגחלים הבוערות
קטורת המרווה ושיבולי הקיץ נוטפות-הטל
על בלוק שלם של ניירות צבעי מים
ועם הניירות הרוויים אני מעניקה לעצמי גם הפעם עיבוד ללידה, לידה קטנה :
נהרות של דם ורפואה
הוקרה גדולה יותר לנס החיים
עמידה בענווה ויראה מול המסתורין
אינטימיות במלוא תפארתה, בטוב וברע
כן, על הטובה והרעה והטובה, שעשית עימדי ועם ביתי, תודה
בלילה שאחרי המיון שכבתי נוקשה במיטה
ובחושך הסמיך הרגשתי בתוכי גור קטן שהתפתח בי חודשיים, שידעתי עליו שבוע וחצי, גור שכבר לא חי.
שמתי יד על הרחם התפוחה
והתפללתי עד שנרדמתי :
הלוואי שהפעם אדע לשהות בנוכחות מלאה
כשמוות קרוב מתרחש
תיקון לפרידה מאבא בנערוּת
מי ייתן שלא אברח, שאתאבל עד תום,
מי ייתן, מי ייתן ...
באור הראשון של הבוקר יצאתי לחצר הנוצצת מטל ערומה ומדממת
כרעתי על האדמה ויצא שק ההריון ועובר קטנטן ומתוק
פרי בוסר וגם בשל בשלמותו .
קברנו אותו מתחת לתות האפגני ולאלון התבור .
הוא נולד קרוב מאד לתאריך הלידה והמוות
של אבא וסבא שלי
שביקרו אותי בחלומות בהריון הזה,
שולחים אלי מסרים ממעמקים…
יולה רצתה גם להתפשט ואז עזרה לי לאסוף עצים למדורה והדלקנו אש טובה
ודיממתי, שרתי ובכיתי עד בוא השקיעה
ובקרני שמש אחרונות בין האלון לתות
התכרבלנו כולנו ערומים על מזרון היוגה הורוד
וחלקנו ליטופים, צחוק, דמע וחסד עז
ושכבתי בין אוהביי
בהודיה עמוקה על מתנת הגילוי שאני יודעת ללדת בבית, שאני יכולה לסמוך על הרחם שלי
ושהנה בגרתי, אני לא עוזבת את עצמי
או את אהוביי בעת מצוקה
מהמיון ועד עכשיו, יד ביד עם עצמי, במלוא הרגש, נשארת ויהי מה .