עמוק עמוק בדופן מערת הרחם
היכן שהכל התחיל
עדיין פועם שורש ההריון שהיה וחדל …
זה לא תקין, אומר הרופא, יש שאריות משמעותיות.
שכובה שם על המיטה אני מרגישה פגומה,
אשה עם רחם כושלת
למה המוות עוד נמצא בתוכי
מסרב לצאת ?
ואז חודש וחצי אחרי הלידה הקטנה
אני הולכת עם יולה לטיול ארוך לאיסוף מקדמיות
ובאמצע ההליכה הברז נפתח
בהפתעה
עוצרת כל שתי דקות לדמם
הגוף כבד, צריכה אדמה, חוזרות לאט הביתה
דימום, צעד, דימום
תחבושות הבד כבר נגמרות לי
אז גוזרת ומשתמשת גם בטטרות של יולה,
ברפידות החיתולים הרב פעמיים שלה,
במגבות
על חלקן רוקמת
בחוט אדום, שחור ולבן
ישר על כתמי הדם שנספגו בבד…
מעבדת בקצב המחט
את הפרידה הזו
המתמשכת, האיטית כל כך
