מדי פעם בסטודיער יש ריח של נבלת כרובית.
זו הדרך הכי טובה לתאר את זה.
אני אוהבת את הריח הזה רק כי אני יודעת
מאין הוא נובע.
יש ביער פטריה אחת
שמתחילה בתור ביצה.
לבנה ויפה
ואפשר גם לאכול אותה.
ואז הביצה בוקעת ונראית כמו פתח צוואר הרחם ..
היא עולה ועולה
והופכת לאיבר מין זכרי לבן ונימול
עם זקפה מאושרת
(שאותה דווקא לא מומלץ לאכול)
בסוף מחזור חייה
הפטריה נובלת
ומשחירה בצחנתה
אבל הנבגים שלה כבר משמרים בתוכם את הדור הבא.
הא
הפינית המבאישה
אני אוהבת שהיא מין אנדרוגינוס כזה
זכר ונקבה
ריחנית ומצחינה
חיה ומתה
מתוך הרקבובית
ונושאת חכמת חיים על ריבוי פנים
ומחזורי חיים
