ארץ  יוצרות  הפרא | שישי חודשי      להתפרא.  להתחבר.  ליצור.

שלום יקירותיי

אני מזמינה אתכן לקורס בן 10 מפגשים, 5 שעות כל מפגש, למפגש עם יוצרות הפרא שאתן~

ניפגש בנחת, בטבע, בחברת נשים יוצרות

ניתן לידיים לבטא את הנשמה בקבוצה האינטימית שאנחנו ונתנסה באורח משחקי בהמון טכניקות וחומרים:

נגלף, נלבד, נבנה באדמה, נדפיס, נחרוט, נשזור, נצבע צביעה בוטאנית, נתפור, 

נקשיב מלב ללב, נצוד השראה, נתחבר לתשוקה ולחושים, ננגן, נבשל יחד על המדורה הקטנה, נשמע סיפורי עמים, נערוך מסעות במיתולוגיות שבטיות.

זהו מסע יצירה תהליכי בו נשוטט בשבילים לא ידועים, בהם מתרחש הקסם האמיתי,
בו נתחבר לעונג שבדמיון וביצירה עצמה, בכל רגע ובכל מקום - ולא רק בתוצר הסופי. 

ואולי מעט מעט נעז ללכת לאיבוד ביצירה הפראית, לכפור ב'ככה צריך לעשות' ולבדוק מה קורה אם עושות אחרת, נשחק, נטעה, נתפלא.
הקורס הוא גם מסע חזרה אל הטבע, אל המקום השקט והנוכח הזה ממנו הגענו כאנושות. 

זהו מסע אל הפראית, אל האשה הקדמונית הזו שזוכרת שהיא חלק משבט - תומכת ונתמכת, מופרית ומפרה- שבט אנושי וגם שבט כל היצורים החיים.
כשאנו נותנות לפראית הזו מקום בתוכנו, צורך מאד עמוק נענה...

פתאום יש שקט, פתאום אפשר לשמוע עמוק יותר, להיות שייכות וקרובות לחיים הטבעיים שסביבנו ובתוכנו, בתנועה, בחיבור, בהבנה.

להרגיש בבית בעולם ובגוף.

היכן נפגש?

הקורס מתקיים בסטודיער בו אני מלמדת ויוצרת…                                      
בעומק היער ליד עין שמר ישנו מחנה סודי.
יש בו מטבח הבנוי מאדמה, בקתת יער קלועה מענפים עם קמין עשוי בוץ, 

מזווה מזון וצמחי מרפא, גינת תבלינים, נול, נפחיה,

 ספריית יער, איניפי, בית עץ, תנור קדרות קדומה ועוד הפתעות.       

 

על המחצלת הקלועה נשים, נערות וילדות יוצרות בהשראת מלאכות מסורתיות:
מלבדות, מגלפות, תופרות, קולעות, שוזרות... 

צוחקות, מקשיבות לב ללב, משחקות, שותות תה פלחי תפוח וקליפת קינמון, נחות...
וביער, סביב, חזירי הבר,התנשמת והירגזים מתבוננים בכל הנעשה בשלווה… 

אנחנו נפגשות בכל מזג אוויר, בסטודיו יש מחסה מהגשם, מדורה חמה וצל טוב מהשמש.

במקרה של סופה סוערת במיוחד אארח אתכן בבית העץ המופלא בעין עירון.

השראה

אני מוסיפה פה כמה מילים שיציתו את הדמיון באשר לחיבור ליוצרות/ יצורות הפרא שאנחנו

ובקשה לצייד את עצמכן בכמה דברים לקראת הסדנה:

בגרמניה מספרים על הנס הקיפוד, במקסיקו על הshapeshifting witches, האינואיטים סוגדים לאל העורב, בלקוטה חוששים הציידים מאשת הצבי, באנגליה של טרום הנצרות היה המלך האייל נפגש עם כוהנת האלה בחג הפיריון וביוון סופר על האל פאן, חציו תיש חציו אדם.
הא, חשבתן שאלו רק אגדות? ...
לא, ידידותיי, לא כך הוא הדבר.
טוב לנו להזכר מאיין באנו. לאבד מעט מצלם האדם החושב משמע הוא קיים. לרקוד עם הפראי הכמוס, להצמיח זנבות וכנפיים, ליילל ביערות. הבה ניתן לה לחיה לצהול, לשאוג, לנעור את דברה. כי היא אנחנו, וזה הזמן שלה בעת מחול השינוי!

בנתיים תנו לאגדות העתיקות להשתובב בלבכן,
הזכרו ברגעים בהם האשה הפראית שבכן סדקה מעט את מימד המציאות 

האזינו לחלומות הליל ולתנים בחורשות.

באיטיות ובד בבד עם ידינו היוצרות והחברותא הנשית 

נלמד להכיר מיהי-

אותה יוצרת פרא שבנו.