יושבת בחברת נשים ביער
אמהות, סבתות, תינוקות, אחיות
שדיים נוטפים חלב
עיניים זולגות דמעות
ידיים בכל מיני גדלים עמלות,
חכמה נשית במיטבה.
יוצרות יחד בבוץ
מן אמא אדמה שופעת כזו
שקוראת לחיות:
בואו שתו מים מן הקערה שבידיי !
ובאים השחרורים והנמיות
ולוגמים הפשוש והדרבן...
היא שרה לעננים בשמנו
היא שרה:
שמע גשם בוא
אנחנו מבקשות אותך בוא תרווה
פיות נפתח
נשיר
נשתה
בוא כבר בוא
גשם בוא!
* יש 7 קערות מים כאלו לחיות הבר בסטודיער,
מדי יומיים הן מתרוקנות
יושבת בשקט ורואה מי בא לשתות
עכשיו שכולן כבר יודעות
וזוכרת לשים אבן בפנים-
כך שהעכבר והעכביש יוכלו לצאת
אם במקרה יחליקו למים.
את המאמא יצרנו ביחד, נשות היער.
עדי ליידן המוכשרת העניקה לה את הפנים מלאות ההבעה...
פראיות היער נתנו לה שם, נילוס-
ולבסוף ילדות החוג סרקו את שערה
והוסיפו חור לתחת(: